נגעי עור, סרטן עור, בזליומה, מלנומה, ליפומה, ציסטה, קסנטלזמה, שומות ……. קיים מגוון גדול מאד של נגעי וגידולי עור שונים כך שאפשר להתבלבל.

יש גידולי עור ממאירים הדורשים התערבות רפואית מהירה אך רוב נגעי העור הם. אז בואו נעשה קצת סדר..
אפשר לחלק את נגעי העור ל 2 קבוצות: שפירים וממאירים.

נגעי עור שפירים-

קיים מגוון רחב של נגעי עור שפירים שיכולים להופיע בכמעט כל חלקי הגוף ובכל גיל
כמה דוגמאות שכיחות:

סרחי עור ("פלולה")

נגעי עור רכים וקטנים המופיעים בעיקר בצוואר ובבית השחי.
קרטוזה שומנית (סבוריאית). Seborrheic Keratosis גידול שפיר הנפוץ ביותר באוכלוסיה המבוגרת. הוא מופיע לרוב בשטחי עור החשופים לשמש. צבעם יכול להיות בין חום בהיר לשחור. הם מופיעים כגידול בודד או ככמה גידולים המפוזרים על פני הגוף
בבולטים מתחת לעור:ולטים מתחת לעור:
ציסטה שומנית (אתרומה): אתרומה היא בלוטת חלב בעור שפתח ההפרשה שלה נסתם, והפרשותיה נאגרו מתחת לעור בצורת כדור
קסנתלסמה: הצטברות גבישי כולסטרול מתחת לעור העפעף. מופיעה בצורת כתם צהוב בזוויות העפעפיים.
ליפומה: ליפומה הינה רקמת שומן שפיר לחלוטין בצורה כדורית. ליפומה גדלה לאט מתחת לעור ויכולה להגיעה למימדים גדולים מאד

נקודת חן/ שומה/נבוס:

שומה מוגדרת כנגע לא ממאיר המורכב מתאים בעלי יכולת ליצר פיגמנט חום הנקרא מלנין. השומות יכולות להופיע מלידה או לאחריה. הן יכולות להיות חומות כהות, חומות בהירות או בצבע העור. נגעים פיגמטריים (חומים) מופיעים בעורם של כ 4 אחוזים מכלל התינוקות מהגזע הלבן סמוך לזמן הלידה. מספר הנגעים האלה עולה בהדרגה ומגיע עד כדי 30 שומות בממוצע לאדם בגיל 25. שומות שפירות יכולות להופיע עד גיל 30 ואפילו 40 שנה. מגיל 40 ואילך ישנה ירידה הדרגתית במספר השומות עד להיעלמותן הכמעט מוחלטת בגיל 90. החשיבות העיקרית בזיהוי סוג השומה קשורה בסיכון האפשרי להפיכתה של השומה למלנומה ממאירה.

סוגי השומות הקיימות על העור:

רוב השומות הרגילות השפירות מופיעות מהילדות המוקדמת עד גיל 30 או 40 שנה. הן אחידות בצבען, סימטריות, גבולותיהן חדים וסדירים וגודלן פחות מ 5 מ"מ. באנשים צעירים השומות הנרכשות השפירות יהיו רבות יותר באזורים החשופים לשמש. מחלקים את השומות ל 3 קבוצות עיקריות לפי המיקום שלהם בעור:

ג'נקשנל נבוס (Junctional Nevus):

שומה המורכבת מתאים ממוקמים בין הדרמיס לאפידרמיס. מדובר בדרך כלל בשומה קטנה שטוחה בקוטר מספר מילימטרים שצבעה בדרך כלל כהה בין חום לשחור. בשומה זו אין שערות והיא נוטה להשחיר בגיל ההתבגרות ובזמן הריון. במיקרים רבים הג'נקשנל נבוס הוא שלב מעבר לשומה מסוג קומפאונד נבוס.

קומפאונד נבוס (Compound Nevus): מורכבת מתאים הנמצאים גם באזור בין הדרמיס לאפידרמיס וגם בתוך הדרמיס. שומה זו מופיעה בגיל מבוגר יותר בגיל ההתבגרות או במבוגרים הוא שונה מהג'נקשנל נבוס בכך שהוא בדרך כלל מורם יותר מהעור. על שומה זו יכולות להיות שערות בעיקר כאשר היא מופיעה בראש או בצוואר.

אינטראדרמל נבוס (Intradermal Nevus):

שומה המורכבת מתאים הנמצאים רק בדרמיס. שומה זו מופיעה בדרך כלל במבוגרים ומאוד לא שכיחה בילדים. יכולה להיות בגודל ממספר מ"מ עד 5 מ"מ ויותר. היא מופיעה בדרך כלל בראש ובצוואר ויש עליה לרוב שערות. סוג זה של שומה הוא בעל מבנה כיפתי וצבעה בדרך כלל בהיר יותר מסוגי השומות האחרים. לעתים שומה זו יושבת על גבעול. במשך השנים היא נוטה להפוך לרקמה שומנית או רקמה פיברוטית (רקמת חיבור).

שומות נרכשות דיספלסטיות (משונות) Dysplastic Nevus :

משמעותה של המילה "דיספלסטי" היא התפתחות לצורה שונה מהרגיל. ל 8 אחוזים מבני הגזע הלבן יש שומות דיספלאסטיות – לעתים קרובות בשילוב עם שומות רגילות. השומות המשונות או הדיספלסטיות מופיעות בדרך כלל לאחר גיל ההתבגרות אך בדרך כלל לפני גיל 25. אנשים עם שומות דיספלסטיות רבות או שבמשפחתם אנשים עם שומות דיספלסטיות מרובות נמצאים בסיכון פי 30 מאחרים להתפתחות מלנומה. אדם שבאחד מבני משפחתו בדרגת קרבה ראשונה התגלתה מלנומה יש סיכון פי 100 מהאחרים לפתח מלנומה. כאשר שומה שונה מהרגיל קשה להבדיל בינה למלנומה.

נגעי עור ממאירים

גידולים סרטניים של עור נחשבים לגידולים הממאירים השכיחים ביותר אצל האדם המערבי.
הם נגרמים כתוצאה מחשיפה ממושכת לשמש כך שקיים קשר ישיר ואפקט מצטבר של נזקים מהחשיפה לשמש והתפתחות גידולי עור.

הגידולים כוללים שתי קבוצות השונות באופן מהותי.
הסוג הראשון של סרטן העור מכונה מלנומה Malignant Melanoma.
המלנומה היא גידול ממאיר שמקורו בהתרבות של תאי מלנוציטים (התאים שמייצרים את המלנין שאחראי לצבע של העור).

הסוג השני והשכיח הרבה יותר כולל גידולי עור הקשורים בשמש שאינם מלנומה. הגידולים העיקריים הם הקרצינומה של תאי הבסיס Basal cell carcinoma (בקיצור BCC), והקרצינומה של תאי הקשקש Squamous cell carcinoma (בקיצור SCC).

1.קרצינומה של תאי הבסיס (Bcc- Basal Cell Carcinoma)

זהו הסוג השכיח ביותר של סרטן העור, מקורו בתאים הבזאליים הנמצאים בחלק התחתון של שכבת האפידרמיס. רוב הגידולים מסוג זה מופיעים על עור הפנים באזורים החשופים לשמש והם שכיחים יותר אצל אנשים בעלי עור בהיר העובדים בשמש. אצל כהי עור, הגידול נדיר.
קרצינומה של תאי הבסיס מופיעה לרוב אצל אנשים אחרי גיל 40 וגדלה באיטיות. למרות שהגידול לרוב לא שולח גרורות, הזנחת הטיפוליכול לגרום לעיוותים במיוחד אם הגידול ממוקם בעור הפנים ולעיתים נדירות גם למוות. טיפול מיידי וכריתה מלאה של הגידול דרושים בכל מקרה כדי למנוע את חדירת הגידול לרקמות עמוקות. כריתת הגידול מתבע על ידי ניתוח כירוגית פשוט בהרדמה מקומית או, במקרים מורכבים יותר של נגעים באזור ראש-צוואר, על ידי ניתוח בשיטת "מוז" (Mohs). ניתוח זה מבוצע על ידי פלסטיקאי או רופא עור שעבר התמחות מיוחדת בתחום. כעיקרון בניתוח מבצעים הסרת הגידול תוך כדי בקרה פתולוגית של גבותות הכריתה על מנת להסיר את הנגע בשלמותו עם עם מינימום נזק לסביבה.

לאדם שלקה פעם אחת בגידול עור מסוג BCC יש סיכוי לפתח גידול נוסף דומה. אנשים שסבלו מגידול עור חייבים להיבדק לפחות פעם בחצי שנה.
ההמלצה היא בדיקה על ידי רופא עור או פלסטיקאי במיוחד אותם מטופלים בהירי עור ושיער אשר מלכתחילה קיימת אצלם רגישות ניכרת לשמש ונמצאים בסיכון להתפתחות של סרטן העור.

2. קרצינומה של תאי הקשקש (SCC Squamous Cell carcinoma)

הסוג השני בשכיחותו של סרטן העור. הגידול מופיע באזורים החשופים לשמש ובעיקר באזור הפנים, גב הידיים, אך יכול להופיע באזורים פחות חשופים לשמש. הגידול מסוכן יותר מהקרצינומה של תאי הבסיס ועלול במקרים מוזנחים לשלוח גרורות.
הטיפול היעיל בגידולים הינו כריתה כירורגית. גם כאן קיימת המלצה לניתוח בשיטת "מוז" במקרים רבים.
מעקב צמוד בשנתיים הראשונות מומלץ בשל חזרה והופעה מקומית.

3. מלנומה ממארת Malignant Melanoma

מקור הגידול בתאי מלנוציטים (התאים המייצרים את המלנין). רוב המלנומות נראות כ-"נקודות חן" חומות או שחורות. מיעוטן יכולות להיות חסרות צבע.
חלק מהמלנומות יתחילו בנקודת חן שעברו שינוי ממאיר וחלקן יופיעו על עור רגיל.
קיימת עלייה במספר מקרי המלנומה בעולם המערבי. המלנומה קשורה לחשיפה לשמש במשך החיים. האנשים הנוטים ביותר לפתח מלנומה הם בהירי העור. אנשים נוספים הנמצאים בסיכון יתר למלנומה הם בעלי נקודות חן מרובות ואלו שבמשפחתם הקרובה כבר היה מקרה של מלנומה.
כל נגע אשר חל בו שינוי מחייב בדיקת רופא והחלטה על כריתת הנגע לפי הצורך ובדיקה פתולוגית. גם לאנשים עם ריבוי שומות מומלץ לעבור בדיקה סדירה פעם בחצי שנה עד שנה על ידי רופא בנוסף ללימוד צורת ומראה נקודות החן החשודות.

הטיפול במלנומה

הטיפול תלוי באופן ישיר בעומק החדירה של הגידול לשכבות העור. אם מאבחנים את המלנומה בשלבים ההתחלתיים,
הטיפול הוא הסרת הגידול על ידי ניתוח קטן בהרדמה מקומית והסיכויים להבראה הם טובים מאוד. ככל שהגידול מראה סימני חדירה עמוקים יותר אזי הטיפול הופך להיות מורכב יותר. הטחפול כולל כריתה רחבה יותר של הנגע והרקמה שמסביב ולעתים גם אבחון וטיפול בבלוטות לימפה אזוריות.
בשנים האחרונות, דווח גם על הצלחות דרמטיות של טיפולים אונקולוגיים (אימונוטרפיה)
קומפאונד נבוס (Compound Nevus): מורכבת מתאים הנמצאים גם באזור בין הדרמיס לאפידרמיס וגם בתוך הדרמיס. שומה זו מופיעה בגיל מבוגר יותר בגיל ההתבגרות או במבוגרים הוא שונה מהג'נקשנל נבוס בכך שהוא בדרך כלל מורם יותר מהעור. על שומה זו יכולות להיות שערות בעיקר כאשר היא מופיעה בראש או בצוואר.

אינטראדרמל נבוס (Intradermal Nevus):

שומה המורכבת מתאים הנמצאים רק בדרמיס. שומה זו מופיעה בדרך כלל במבוגרים ומאוד לא שכיחה בילדים. יכולה להיות בגודל ממספר מ"מ עד 5 מ"מ ויותר. היא מופיעה בדרך כלל בראש ובצוואר ויש עליה לרוב שערות. סוג זה של שומה הוא בעל מבנה כיפתי וצבעה בדרך כלל בהיר יותר מסוגי השומות האחרים. לעתים שומה זו יושבת על גבעול. במשך השנים היא נוטה להפוך לרקמה שומנית או רקמה פיברוטית (רקמת חיבור).

שומות נרכשות דיספלסטיות (משונות) Dysplastic Nevus :

משמעותה של המילה "דיספלסטי" היא התפתחות לצורה שונה מהרגיל. ל 8 אחוזים מבני הגזע הלבן יש שומות דיספלאסטיות – לעתים קרובות בשילוב עם שומות רגילות. השומות המשונות או הדיספלסטיות מופיעות בדרך כלל לאחר גיל ההתבגרות אך בדרך כלל לפני גיל 25. אנשים עם שומות דיספלסטיות רבות או שבמשפחתם אנשים עם שומות דיספלסטיות מרובות נמצאים בסיכון פי 30 מאחרים להתפתחות מלנומה. אדם שבאחד מבני משפחתו בדרגת קרבה ראשונה התגלתה מלנומה יש סיכון פי 100 מהאחרים לפתח מלנומה. כאשר שומה שונה מהרגיל קשה להבדיל בינה למלנומה.

אבחון מוקדם של סרטן עור

הסיכוי הטוב ביותר לריפוי מלא של סרטן עור מושג ע"י אבחון מוקדם והסרה כירורגית של הנגע הסרטני. חשוב לציין שבניגוד לחולה עם סרטן פנימי, מטופל עם סרטןעור מוקדם ירגיש כללית בקו הבריאות ברוב המקרים. לכן אבחון מוקדם של סרטן עור מבוצע לרוב באנשים שנראים ומרגישים בריאים.
האבחון של סרטן העור נעשה ע"י רופא, אולם למטופל יש חלק חשוב בגילוי המוקדם של סרטן העור. למעשה, קיים מחקר שהדגים שבמרבית המקרים היה זה המטופל, קרוב משפחה או אדם אחר בסביבתו שהעלה לראשונה את החשד שהנגע אינו תקין. אכן, אם עולה חשד אצל המטופל, קרוב משפחה או אדם אחר שקיים נגע עורי לא תקין, יש לגשת לרופא להבדק.

בדיקה בבית

כדאי לבצע בבית בדיקה עצמית בעירום מלא מכף רגל ועד ראש. במקומות שלא ניתן לראות היטב (כגון הגב), ניתן להעזר בבן הזוג או אדם קרוב אחר.
מהם סימנים מחשידים בבדיקה עצמית:

1. נגע חדש או בליטה עורית חדשה
2. נגע שהשתנה – בצבע, גודל, צורה, שטח פנים, מרקם (לדוגמא נגע שהפך נוקשה יותר), עובי (לדוגמא נגע שהפך בולט ומורם יותר).
3. נגע שנראה שונה משאר הנגעים של המטופל.
4. נגע עם מאורעות חוזרים של גרד, כאב, דימום, או אפילו תחושה אחרת שקשה להגדיר באופן מדוייק ("אני מוטרדת מהנגע הזה").
5. נגע ורוד או בליטה שנראים כזמניים (כלומר נראים דמויי עקיצה, פצע או פריחה) אך אינם חולפים תוך מספר שבועות.
6. נגע ורוד שבא וחולף באותו מקום, ובמיוחד נגע שחוזר לאחר חשיפה לשמש.
7. נגע שמגורה בקלות (כואב, מגרד או מדמם) ע"י מגע או שפשוף.
8. פצע שאינו מתרפא בתוך 3 שבועות.
9. נגע או פצע שממשיך להיות מכוסה קשקש, גלד, או שמדמם במשך יותר מ- 3 שבועות.

הסימנים שצוינו מהווים רמזים חשובים עבור החולה לגבי המצאות נגע עורי חשוד הדורש בדיקה רפואית בהקדם. עם זאת, אין צורך להכנס לפאניקה, נגעים שפירים יכולים גם כן להיות מלווים באחד הסימנים ברשימה. המטופל יפנה לרופא, יסב את תשומת ליבו לנגעים שמדאיגים אותו, והרופא יאבחן האם מדובר בסרטן עור או בנגע שפיר וימליץ על הטיפול בהתאם.
מצד שני, חשוב להבין שאין לסרטן עור מראה אחד אופיני, ולכן האבחון דורש מיומנות רפואית. יש חשיבות גם לבדיקת סקר עורית תקופתית גם אם המטופל חש בטוב ואינו מודע לקיום נגעים חשודים. ישנו מחקר שהדגים כי מלנומה המתגלה ע"י הרופא לפני שהחולה חש בסימנים מחשידים, הינה בד"כ מלנומה מוקדמת יותר (ולכן פחות מסוכנת).

בדיקה במרפאה

הבדיקה מתחילה בתשאול המטופל כדי להבין האם קיימים גורמי סיכון לסרטן עור (כגון הסטוריה אישית או משפחתית של סרטן עור), וכן האם קיימים נגעים שהמטופל מודאג לגביהם (כגון נגעים חדשים או נגעים שהשתנו).
בשלב הבא, מתבצעת בדיקה עורית.
בדיקת נגעי העור כוללת בדיקה דרמטוסקופית. דרמטוסקופיה הינה שיטה לא פולשנית לאבחון מוקדם של סרטן עור. השיטה כוללת שימוש בדרמטוסקופ, מכשיר ידני קטן (הנראה כזכוכית מגדלת) לבדיקת נגעי עור. מכשיר זה מאפשר לראות בהגדלה של עד פי 10 תבניות של רקמת העור, מתחת לפני השטח, שאינן נראות לעין הבלתי מזוינת. השימוש בדרמטוסקופיה משפר משמעותית את היכולת לאבחן סרטן עור ולהבדילו מנגעים שפירים של העור (כגון נקודות חן).
בתום הבדיקה,הוחליט האם קיים נגע חשוד ומהי הגישה הטיפולית (כלומר האם יש צורך להסירו או האם ניתן לעקוב אחריו).

בחלק מהמקרים בהם הוחלט לעקוב אחר הנגע, יבוצע צילום דיגיטלי של נגעי עור כבסיס למעקב ואיתור שינויים בנגעים בעתיד. טכניקה זו נקראת "ניטור שומות דרמטוסקופי". בשיטה זו, משתמשים במצלמה דיגיטלית המחוברת לדרמטוסקופ ומתעדים את הנגע בהגדלה וברזולוציה גבוהה. בביקור הבא, משווים בין המראה הדרמטוסקופי העדכני לתמונה הדרמטוסקופית מהביקור הקודם. באמצעות ניטור שומות דרמטוסקופי קצר-טווח ניתן לאתר שינויים זעירים במבנה הנגע, המתרחשים מתחת לפני שטח העור, וכך לאתר סרטן עור בשלב מוקדם ביותר.